זכויות להט"ב ברוסיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) ברוסיה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. בעוד כי פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה הועברה אי-הפללה בשנת 1993,[1] זוגות חד מיניים ומשקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן ההכרות המשפטיות הזמינות לבני זוג הטרוסקסואלים. לא קיימים חוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית. הומוסקסואליות בוטלה כמחלת נפש במדינה מאז 1999, ואף על פי שלסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים רשאים באופן חוקי לשרת בגלוי בצבא, ישנה מדיניות "אל תשאל, אל תספר" בלתי כתובה.
רוסיה (ירוק), חצי האי קרים (ירוק בהיר) | |
מעמד בחוק | חוקי מאז 1993 (פלילי דה פקטו בצ'צ'ניה) |
---|---|
טרנסג'נדריות | הייתה הכרה בשינוי מגדר בין 1997 ל-2023, כיום אין ואסורים טיפולים להתאמה מגדרית |
שירות צבאי | ישנה מדיניות אל תשאל, אל תספר בלתי כתובה מאז 2003 |
הגנה מפני אפליה | אין איסור בחוק על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
זכויות משפחה | |
הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית אף דרישת בית הדין האירופי לזכויות אדם מרוסיה על פי האמנה האירופית לזכויות אדם ביוני 2021 (ראו: פסק דין פדוטובה ואחרים נגד רוסיה) |
אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים, יחידים רשאים לאמץ |
הצבעה על הצהרת האו"ם | נמנעה |
בין השנים 1997 ל-2023 הכירה רוסיה בטרנסג'נדרים ואפשרה להם לשנות את מגדרם החוקי, אך לא היו חוקים האוסרים את אפלייתם. הכרה זו בוטלה בשנת 2023 ונאסרו טיפולי התאמה מגדרית.[2]
רוסיה מחזיקה זמן רב בדעות שליליות בנוגע להומוסקסואליות, כאשר סקרים הצביעו על כך שרוב הרוסים מתנגדים לקבלה של יחסים הומוסקסואלים והראו תמיכה בחוקים המפלים את קהילת הלהט"ב הרוסית. למרות קבלת ביקורת שלילית בינלאומית על עלייה באפליה חברתית, פשעים ואלימות נגד הומוסקסואלים רוסים, ערים גדולות יותר כמו מוסקבה וסנקט פטרבורג דווחו כבעלות קהילת להט"ב משגשגת.[3][4] במשך השנים הייתה התנגדותה מצד מועצות מקומיות להוות היתרים לציון מצעדי גאווה בשטחן אשר כתוצאה מכך, צעדו המשתתפים באופן לא חוקי ונעצרו לעיתים קרובות על ידי המשטרה לצד התקפות מקבוצות אורתודוקסיות. בשנת 2010, נקנסה רוסיה על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם לאחר שבית המשפט פסק פה אחד כי הרשויות הרוסיות הפרו את סעיפי 11, 13 ו-14 של האמנה האירופית לזכויות אדם בעודן הפלו את חברי הקהילה לאיסור קבלת היתר למחאה שלווה. באוגוסט 2012, קבע בית המשפט במוסקבה פסק דין החוסם את בקשות מארגני ההפגנות בעיר לאישור קיומן עד שנת 2112.
מאז 2006, אזורים שונים במדינה חוקקו חוקים שונים המגבילים את חופש הביטוי בקרב חברי הקהילה. ביוני 2013, נחקק חוק פדרלי הידוע כ-"החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית" המפליל הפצת חומרים בין קטינים התומכים במערכות יחסים לא מסורתיות כתיקון לחוק הגנת הילדים קיים.[5] החוק הביא למעצרים רבים של פעילי זכויות להט"ב רוסים אשר התנגדו בפומבי לחוק בעוד לאחר חקיקתו נרשמה עלייה במקרי ביריונות הטרדות ואלימות נגד להט"ב במדינה. החוק זכה לגינויים בינלאומית מצד פעילי זכויות אדם וכלי תקשורת והוביל למחאות רחבות בעת אולימפיית החורף בסוצי 2014.[6]
אף על פי שהומוסקסואליות חוקית ברחבי רוסיה, איננה חוקית דה פקטו ברפובליקת צ'צ'ניה האסלאמית. על פי פרסומים שונים ברחבי העולם, החלה בפברואר 2017 סדרת אירועים בה למעלה מ-100 גברים תושבי הרפובליקה אשר הרשויות סברו כי הם הומוסקסואלים או ביסקסואלים, רוכזו, עונו ונרצחו על ידי הרשויות בשל נטייתם המינית.[7] ממשלות שונות בהן משרד האוצר של ארצות הברית, האיחוד האירופי, בית הדין האירופי לזכויות אדם וארגוני זכויות אדם הטילו סנקציות שונות נגד רוסיה וצ'צ'ניה כתוצאה מהרדיפות ואי טיפולה היעיל של הפדרציה הרוסית במניעתן.[8]